מסע ים אל ים-מסלול עם נופים מדהימים והרפתקה אחת ארוכה ומאתגרת

אני חולפת מול מטיילים בשלבי קיפול הציוד שלהם או עם תיקים על הגב כשהם ממש מתחילים בצעדים הראשונים בשביל ים אל ים ברכיבת האופניים הקבועה שלי בין נהריה לראש הנקרה. זה חילחל בי לא מעט זמן הרצון הזה לצעוד את המסע הזה בעצמי עד שהתקבלה בי ההחלטה להתארגן ולצאת. וואטסאפ אחד למשפחה הרחבה ומיד היתה התגייסות מלאה לצאת כמשפחה מורחבת למסע. יש משהו במסע של הליכה ארוכה שאתה נהנה ממנו אחרת.

אתם מוזמנים להיכנס לסרטון המצורף בבלוג מטה. בתוך הסרטון יש מידע על המסלול כך שתוכלו לתכנן טוב יותר את הטיול שלכם.

יום 1- מחוף אכזיב דרך נחל כזיב ועד למצפה אבירים כ- 19 ק"מ:

את הבוקר התחלנו מחוף אכזיב כשאנחנו עוברים מתחת לגשר שזו נקודת התחלת המסלול, חוצים מטע בננות גדול ומהלכים לצידי הכביש. זהו מרחק של כ-8 ק"מ עד להתחלת מסלול נחל כזיב עם הסימון הירוק. נחל כזיב הוא חגיגה לגוף ולנשמה. הטבילה במים שמרעננת והצבעוניות של צבעי הסתיו המדהימים. למרות הרצון להירגע ולהישאר ולהנות יותר מהנחל, אנחנו מזדרזים להתחיל את העליה למצפה אבירים. זו עליה לא פשוטה של כ- 3 ק"מ וממש לא מומלץ לעשות אותה בחושך. יש סיפוק בלסיים אותה אחרי יום הליכה שכזה. הסתובבו לכם אחורה ותהנו מנוף ההרים.

יום 2- ממצפה אבירים עד חרבת חממה כ- 18 ק"מ:

יוצאים לדרך אחרי קפה טוב בתוך חורש טבעי שחוצה מידי פעם את כביש הגישה למצפה אבירים. בדרך אנחנו עוברים מעיינות וגבים שנשאר בהם מעט מים ומשמשים בעיקר כמי שתייה לבקר הרועה בשטח. אפשר רק לדמיין מתוואי השטח של האבנים איך המקום נראה כשהנחל מלא מים בחורף ואת עוצמת הזרימה החזקה. בינתיים, אני נהנת מנוף אחר ושונה מיום קודם. אנחנו מגיעים לעין חותם- מעיין הנובע מתוך מערה וכשמגיעם אליו בצהריים הוא עמוס לעייפה במטיילים. אני רושמת לעצמי לחזור לצלם מוקדם.

יום 3- מחרבת חממה, דרך פסגת הר מרון ונחל עמוד עליון ועד עין כובס כ- 17 ק"מ:

ירד גשם לילה קודם ואני במעט חששות כשאני מביטה בבוקר בשמים המלאים בעננים. מתחילה לטפס בשתיקה. אני מרוכזת בעצמי ובעלייה, מכינה את עצמי לקראת טיפוס ארוך של בוקר לפסגת הר מירון. מהר מאוד המחשבות משתחררות והנוף שנגלה מולי ממריץ אותי להמשיך הלאה לפינה אחרת שתפתח ותאפשר לי מבט נוסף ואחר לנוף עוצמתי של עננים המשייטים בו בשלווה. החששות נהפכו להזדמנות ואני מוציאה את המצלמה ומצלמת. אנרגיה חדשה מגיעה אחרי מנוחה מראש הר מירון ומתוך ידיעה שמנקודה זו- המסלול ממשיך בירידה ואנחנו מחליטים להגביר מהירות הליכה/ריצה קלילה עד לכניסה לנחל עמוד. הרוח נושבת על פני כשאני רצה במסלול, זו תחושה נהדרת להיות שם בחוץ וככה אני מוצאת את עצמי מחייכת תוך כדי ריצה קלה. בנחל עמוד מורידים הילוך ונהנים מהנוף הציורי ומבריכות המים עם הזרימה הנעימה. מאמץ אחרון ואנחנו מטפסים לעין כובס. איזה יום!

יום 4- מעין כובס דרך נחל עמוד ועד לחופי הכנרת כ- 16 ק"מ:

אנחנו יורדים את אותה עלייה שאתמול עלינו בה לעין כובס ונכנסים לחלק המאתגר של מסלול ים אל ים. מכאן המסלול מתפתל בין מצוקים, מערות, מדרגות תלולות ועמוד אחד מרשים שעל שמו נקרא הנחל. המון רגשות מרגישים באזור שכזה, רגע אחד פחד מהצעד הבא ורגע אחר התרגשות מעוצמת המצוקים. רגע היד אוחזת בחוזקה ביתדות טיפוס ורגע הרגשת שחרור כשהרגל נוגעת באדמה המוצקה. אדישים לא תשארו בחלק הזה. מגיע השלב שמתחילים להרגיש את הסוף, הנוף משתנה למטעי בננות שמזכירים את היום הראשון ואליו נוספו דקלים המתנשאים לגובה. עוד כמה צעדים בין השיחים והכחול של מי הכנרת נגלה.

את הצעדים האחרונים במסלול אני צועדת בהתרגשות גדולה. מצד אחד אני מסיימת 4 ימי הליכה לא קלה וזו תחושת הישג לסיים. ומצד שני, תחושת האכזבה שמשהו טוב נגמר. עוד צעד ועוד צעד ואני מבינה שאין גיל מתאים לצאת למסע. אם כוחות הגוף והנפש עדין איתך- צא/י החוצה ליום הליכה, ליומיים שלושה. הסתיו יסתיים בקרוב והחורף יגיע ועימו זרימה, צמיחה, חיים והתרגשות חדשה למסע אחר ולהרפתקה . בנימה אישית, אני מודה לאלו שיצאו איתי למסע הזה. לאלו שהביטו אחורה והמתינו בסבלנות שאצמצם את מרחק ההליכה, שדאגו להרבה הפסקות שתייה ולמנוחה בעיקר כדי לאפשר לי להוציא את המצלמה. מעריכה ואוהבת.